Vayedaber

Nazir

Daf 23b

זוֹ טָעוּת טָעָה נַחוּם אִישׁ הַמָּדִי. מַה טָעָה. שֶׁפָּתַח לָהֶם 23b בְּנוֹלָד. אָמַר לָהֶם נַחוּם אִישׁ הַמָּדִי. אִילּוּ הָיִיתֶם יוֹדְעִין שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ עָתִיד לִיחָרֵב נוֹדְרִין הָיִיתֶם. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. הֲוָה צָרִיךְ מֵימַר לוֹן. לֹא הָיִיתֶם יוֹדְעִין שֶׁכְּבָר נִתְנַבְּאוּ הַנְּבִיאִים לָכֶם שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ עָתִיד לִיחָרֵב. לֹא הֲוָות כְּנוֹלָד. אָמַר לוֹן רִבִּי הִילָא. עוֹד הוּא כְּנוֹלָד. יָֽכְלִין הֲווֹן מֵימַר. יָֽדְעִין הֲוֵינָן. אֶלָּא הֲוֵינָן סָֽבְרִין דְּמִילַּייָא רְחִיקִין. הֶחָזוֹן אֲשֶׁר הוּא חוֹזֶה לְיָמִים רַבִּים.

Traduction

vide

Pnei Moshe non traduit

זו טעות וכו'. מפרש לעיל בפרק ט' דנדרים וע''ש:

תַּנֵּי. שְׁלֹשׁ מֵאוֹת נְזִירִין עָלוּ בִימֵי שִׁמְעוֹן בֶּן שֶׁטַח. מֵאָה וַחֲמִשִּׁים מְצָאוֹ לָהֶן פֶּתַח. וּמֵאָה וַחֲמִשִּׁים לֹא מְצָאוֹ לָהֶן פֶּתַח. אָתָא גַבֵּי יַנַּאי מַלְכָּא. אֲמַר לֵיהּ. אִית הָכָא תְּלַת מְאָווָן נְזִירִין בְּעֵיי תְּשַׁע מְאָווָן קָרְבָּנִין. הַב אַתְּ פַּלְגָּא מִן דִּידָךְ וַאֲנָא פַלְגָּא מִן דִּידִי. שְׁלַח לֵיהּ אַרְבַּע מְאָה וְחַמְשִׁין. אֲזַל לִשְׁנָא בִישָׁא אָמַר לֵיהּ. לָא יְהַב מִדִּידֵיהּ כְּלוּם. שָׁמַע יַנַּאי מַלְכָּא וְכָעַס. שָׁמַע שִׁמְעוֹן בֶּן שֶׁטַח וְעָרַק. לִבְתַר יוֹמִין סָֽלְקִין בְּנֵי נַשׁ רַבְרְבִין מִמַּלְכוּתָא דְפָרַס. אָֽמְרוּ לֵיהּ. נְהִירִין הֲוִינָן דַּהֲוָה חַד גַּבְרָא סָב וַהֲוָה אֲמַר קוֹמֵינָן מִילִּין דְּחָכְמָה. תַּנִּי לוֹן עוּבְדָּא. אָֽמְרוּ לוֹן שְׁלַח אַייְתִיתֵיהּ. שָׁלַח יְהַב לֵיהּ מִילָּה וְאַייְתִיתֵיהּ. אָתָא יְתַב לֵיהּ בֵּין מַלְכָּא לְמַלְכְּתָא. אֲמַר לֵיהּ. לָמָּה אַפְלֵיתָה בִּי. אֲמַר לֵיהּ אֲנָא לָא אַפְלִיתִי בָּךְ. אַתְּ מִמָּמוֹנָךְ וַאֲנָא מִן אוֹרַייְתִי. דִּכְתִיב כִּי בְצֵל הַחָכְמָה בְּצֵל הַכֶּסֶף. אֲמַר לֵיהּ. וְלָמָּה עָרַקְתְּ. אֲמַר לֵיהּ. שְׁמָעִית דְּמָרִי כְעַס עָלַי וְקַייְמִית הָדֵין קְרָא חֳבִי כִּמְעַט רֶגַע עַד יַעֲבֹר זָעַם. וּקְרָא עִלּוֹי. וְיִתְרוֹן דַּעַת הַחָכְמָה תְּחַיֶּה בְעָלֶיהָ. אֲמַר לֵיהּ. וְלָמָּה יָתַבְתְּ בֵּין מַלְכָּא לְמַלְכְתָא. אֲמַר לֵיהּ. בְּסִיפְרָא דְּבַר סִירָא כְתִיב. סַלְסְלֶיהָ וּתְרוֹמְמֶךָ וּבֵין נְגִידִים תּוֹשִׁיבֶךָ. אֲמַר לֵיהּ. הַב כַּסָּא וְנִיבְרִיךְ. יָבוּן לֵיהּ כַּסָּא וָמַר. נְבָרֵךְ עַל הַמָּזוֹן שֶׁאָכַל יַנַּאי וַחֲבֵירָיו. אֲמַר לֵיהּ. וּמַה נֵימוֹר. עַל הַמָּזוֹן שֶׁלֹּא אָכַלְנוּ. אֲמַר. יֵיבוּן לֵיהּ וְיֵיכוּל. יָבוּן לֵיהּ וְאָכַל. וְאָמַר. נְבָרֵךְ עַל הַמָּזוֹן שֶׁאָכַלְנוּ. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. חֲלוּקִין עַל שִׁמְעוֹן בֶּן שֶׁטַח. רִבִּי יִרְמְיָה אָמַר. עַל הָרִאשׁוֹנָה. רִבִּי בָּא אָמַר עַל הַשְּׁנִייָה. מֻחְלְפָא שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי יִרְמְיָה. תָּמֵּן צְרִיכָה לֵיהּ וָכָא פְּשִׁיטָא לֵיהּ. הֵּן דִּצְרִיכָא לֵיהּ כְּרַבָּנִן. הֵן דִּפְשִׁיטָא לֵיהּ כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. דְּתַנֵּי. עָלָה הֵיסֶב וְטִבֵּל עִמָּהֶן אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא אָכַל עִמָּהֶן כְּזַיִת דָּגָן מְזַמְּנִין דִּבְרֵי חֲכָמִים. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. לְעוֹלָם אֵין מְזַמְּנִין עָלָיו עַד שֶׁיֹּאכַל כְּזַיִת דָּגָן. דְּתַנֵּי. שְׁנַיִם בַּפַּת וְאֶחָד בַּיָּרָק מְזַמְּנִין. מַתְנִיתָה דְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל.

Traduction

R. Yohanan dit: les compagnons d’étude contestent l’avis de R. Simon b. Shetah (de ne pas s’associer à l’énoncé d’une bénédiction que d’autres doivent dire, ou d’en dispenser d’autres en la disant). Selon R. Jérémie, ils contestent son premier avis; selon R. Aba, ils contestent le second (de dispenser autrui en prenant part d’abord au repas qui entraîne le devoir de dire cette bénédiction). Est-ce que R. Jérémie ne se contredit pas lui-même, puisqu’ailleurs (151)Ibid. il met en doute le point de savoir si la consommation de verdure seule suffit pour dire la bénédiction du repas en commun, tandis qu’ici c’est un point résolu (il avait suffi à Simon b. Shetah de boire pour dire la formule de bénédiction)? Là où se trouve le doute, on exprime l’opinion des rabbins en général, et ici où l’on exprime la certitude figure l’avis de R. Simon b. Gamliel. Or, il a été enseigné à ce sujet (152)Tossefta à Berakhot ch. 5.: Si quelqu’un s’est attablé avec d’autres personnes, n’eut-il goûté qu’à la sauce (ou aux légumes), même sans avoir mangé avec eux du blé de la quantité d’une olive, ils feront la bénédiction du repas en commun; tel est l’avis des sages; selon R. Jacob b. Aha au nom de R. Yohanan, ils ne pourront jamais procéder à la bénédiction du repas en commun, à moins que chacun ait consommé la quantité de blé d’une olive. -Mais un autre enseignement ne dit-il pas: Si deux individus ont mangé du pain et un troisième de la verdure, ils pourront bénir le repas en commun? Cet enseignement n’est exprimé que selon R. Simon b. Gamliel.

Pnei Moshe non traduit

עלו. לירושלים ולמאה וחמשים מצא להן שמעון בן שטח פתח להתירן:

תשע מאוון קרבנין. לכל אחד ג' קרבנות חטאת עולה ושלמים:

אזל לישנא בישא. הלך המלשין לפני המלך וא''ל לא נתן שמעון בן שטח משלו כלום:

נהירין. זכורין אנו כשהיינו אצלך היה כאן זקן א' שאמר לנו דברי חכמה וסיפר להן המלך המעשה בשביל מה ברח ואמרו לו רצוננו שהמלך ישלח אחריו להביאו:

שלח יהב ליה מילה. נתן לו איזה דבר לסימן להבטיחו שלא יעשה עמו רעה. ובב''ר פרשה מקץ גריס אמר לאחתיה שלח בתריה ואייתיתי'. לאחותו של שמעון בן שטח ואשתו של ינאי היתה אמרה ליה הב לי מילא ושלחה ואייתיתיה:

למה אפליתה בי. מפני מה התלת בי לומר שאתה תתן החצי:

ואנא מן אורייתי. שמצאתי להם פתח להתירם ולא היו צריכים לקרבן והרי נתתי להם כמותך:

עד כדון את בקשיותך. עודך מחזיק בקשיות ערפך לחזור ולהתל בי:

ומה נימור. וכי היאך אומר אם נברך על המזון שלא אכלנו שהרי לא אכלתי כלום ויאמר המלך יתנו לו לאכול ומשמע דלא אכל פת אלא ירק שהרי לא נטל ידיו ואפ''ה בירך להוציא אחרי' כדלקמן:

חלוקין. חביריו על שמעון בן שטח:

על הראשונה. הם חלוקין שאמר ברוך שאכל ינאי ואע''פ שלא אכל עמהם כלל והא קי''ל דאינו מוציא אחרים אא''כ נתחייב גם הוא:

על השניה. אף על השניה חלוקין הם שאינו יכול להוציא אחרים עד שיאכל כזית דגן:

מחלפא שיטתיה דרבי ירמיה. על הא דקאמר רבי ירמיה בפרק שלשה שאכלו קאי דהתם גרסינן לעיל מינה רבי ירמיה בעי אותו שאכל ירק מהו שיברך והתם צריכא ליה לרבי ירמיה דמספקא ליה אם מוציא הוא אם לאו והכא פשיטא ליה דקאמר אין חביריו חלוקין אלא על הראשונה אבל בשניה כדין עשה:

הן דצריכא ליה כרבנן. מאי דקמיבעיא ליה לרבנן הוא כדקתני בברייתא דלקמיה היסב עמהן וטבל בציר אע''פ שלא אכל כזית דגן מזמנין דברי חכמי' ומיבעיא ליה לרבי ירמי' אם האי מזמנין לצירוף קאמר שמצרפין אותו לג' או אפילו הוא מזמן עליהם להוציאן י''ח:

הן דפשיטא ליה. הכא דאין חלוקין עליו ויכול הוא להוציא אחרים אע''פ שלא אכל כזית דגן כרשב''ג הוא דס''ל הכי:

דתני. והא דתני בברייתא שנים בפת ואחד בירק מזמנין ומשמ' דכולן שוין ואפילו אותו שאכל ירק מזמן עליהן:

מתני' דרשב''ג. וכרבי ירמי' דס''ל הכי אליבא דרשב''ג:

Nazir

Daf 24a

משנה: הָיוּ מְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ וְאֶחָד בָּא כְנֶגְדָּן אָמַר אֶחָד מֵהֶן הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁזֶּה אִישׁ פְּלוֹנִי. וְאֶחָד אָמַר הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁאֵינוֹ הוּא. הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁאֶחָד מִכֶּם נָזִיר שֶׁאֵין אֶחָד מִכֶּם נָזִיר שֶׁשְּׁנֵיכֶם נְזִירִין שֶׁכּוּלְּכֶם נְזִירִין. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים כּוּלָּן נְזִירִין. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים אֵינוֹ נָזִיר אֶלָּא מִי שֶׁלֹּא נִתְקַייְמוּ דְבָרָיו. וְרִבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר אֵין אֶחָד מֵהֶן נָזִיר. 24a הִרְתִּיעַ לַאֲחוֹרָיו אֵינוֹ נָזִיר. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר יֹאמַר אִם הָיָה כִדְבָרַי הֲרֵינִי נְזִיר חוֹבָה. וְאִם לָאו הֲרֵינִי נְזִיר נְדָבָה. רָאָה אֶת הָכּוֹי וְאָמַר הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁזֶּה חַיָּה הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁאֵין זֶה חַיָּה. הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁזֶּה בְּהֵמָה הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁאֵין זֶה בְּהֵמָה. הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁזֶּה חַיָּה וּבְהֵמָה. הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁאֵין זֶה לֹא הַיָּה וְלָּא בְהֵמָה. הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁאֶחָד מִכֶּם נָזִיר שֶׁאֵין אֶחָד מִכֶּם נָזִיר שֶׁשְּׁנֵיכֶם נְזִירִין הֲרֵי כּוּלָּם נְזִירִין.

Traduction

Lorsque deux hommes sont en route, et un autre vient au-devant d’eux, le premier dit: ''je fais vœu de Naziréat (je jurerais) que cet homme est tel et tel'', tandis que le second voyageur dit: ''je fais vœu de Naziréat que ce n’est pas un tel et tel''; puis le nouvel arrivant dit: ''je fais vœu de Naziréat que l’un de vous deux est Nazir'', ou: ''vous l’êtes tous deux''; ou ''que nul d’entre vous n’est Nazir''; enfin un 4e personnage arrive et dit: ''je fais vœu de Naziréat que vous êtes tous trois Nazir'': d’après l’école de Shammaï (153)V. ci-dessus, (2, 3)., tous ces hommes qui se sont ainsi engagés seront Nazir (154)La consécration, quoiqu'erronée, est valable.; d’après l’école de Hillel, ils ne le seront pas, sauf celui dont les paroles (155)Elles devaient servir à suspendre l'effet du vœu. ne sont pas confirmées. Si le nouvel arrivant recule spontanément (sans que l’on se mette à vérifier qui c’est), personne ne sera Nazir (156)On ne s'engage pas sur une base douteuse.. Selon R. Simon, celui qui a formulé le vœu peut dire alors: ''Si cet homme était bien celui que je supposais, je suis Nazir par obligation; si non, je le suis volontairement''. Si quelqu’un (en compagnie d’autres personnes) a vu l’animal douteux nommé Kewi (157)''V. (Bikurim 2, 8); peut-être l'antilope.'', et dit: ''je fais vœu de Naziréat que c’est un animal sauvage'', un autre dit: ''je fais vœu qu’il n’est pas tel''; un 3e dit: ''je fais vœu que c’est une bête domestique''; un 4e dit: ''je fais vœu que ce n’est pas une bête domestique''; un 5e dit: ''je fais vœu que c’est à la fois un animal sauvage et domestique''; enfin le 6e dit: ''je fais vœu qu’il n’est ni l’un, ni l’autre''; sur quoi, un étranger dit: ''je fais vœu que l’un de vous est Nazir'', ou: ''je fais vœu qu’aucun de vous n’est Nazir'', ou enfin ''que vous êtes tous Nazir'', tous en effet le seront.

Pnei Moshe non traduit

מתני' הריני נזיר שזה איש פלו'. אם זה ההולך לנגדי הוא איש פלוני הר''נ והשני אמר אם אין זה איש פלוני הריני נזיר והג' אמר הריני נזיר אם אחד מכם נזיר והד' כו':

כלן נזירין. ואפילו אותן שלא נתקיימו דבריהן דכי היכי דהקדש טעות הוי הקדש ה''נ נזירות בטעות הויא נזירות:

אלא מי שלא נתקיימו דבריו. מפרש בגמרא מי שנתקיימו קאמרי:

ור''ט אומר אין אחד מהן נזיר. דס''ל לר''ט אין נזירות אלא להפלאה כלומר שיהא ברור וידוע לו בשעת נדרו שיהא נזיר וכל הני לא היה ידוע לו בשעת נדרו שיהא כדבריו ואין הל' כר''ט:

הרתיע לאחוריו. זה שבא כנגדן חזר לאחוריו ולא נודע מי הוא:

אינו נזיר. אין אחד מהם נזיר דלא מחית אינש נפשיה לספיקא ודעתו היה בשעת הנדר שאם לא יבא הדבר לידי בירור לא יהיה בדבריו כלום:

רבי שמעון. לטעמיה אזיל דס''ל ספק נזירות להחמיר כדאמר לעיל פ''ב ומה תקנתן שהרי אי אפשר להביא קרבן מספק אלא צריכים להתנות ולומר אם אינו כדבריו שיהא נזיר נדבה ואין הלכה כר''ש:

ראה את הכוי. אדלעיל קאי ששה שהיו מהלכין בדרך וראו את הכוי ואמר א' מהן הריני נזיר שזה חיה והשני אמר אם אינו חיה והג' אמר אם הוא בהמה והד' אמר אם אינו בהמה והה' אמר אם הוא חיה ובהמה והו' אמר אם הוא לא חיה ולא בהמה ואתו שלשה אחריני מעלמא ואמר חד מינייהו לאלו הששה הריני נזיר אם אחד מכם נזיר והשני אמר הריני נזיר אם אין אחד מכם נזיר והשלישי אמר הריני נזיר אם כלכם נזירין:

כלן נזירין. הששה הראשונים והשלשה האחרונים. לבית שמאי כלן הוו נזירים דנזירות בטעות הוי נזירות ובין אותו שנתקיימו דבריו ובין אותו שלא נתקיימו דבריו ולבית הלל ששה הראשונים הוו נזירון מפני שכל אלו הדרכים יש בכוי כדתנן בפ''ב דביכורים ומהאחרונים מי שנתקיימו דבריו הוי נזיר כדאמרי לעיל:

משנה: שְׁלֹשָׁה מִינִין אֲסוּרִין בַּנָּזִיר הַטּוּמְאָה וְהַתִּגְלַחַת וְהַיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן. וְכָל הַיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן מִצְטָֽרְפִין זֶה עִם זֶה וְאֵינוֹ חַייָב עַד שֶׁיֹּאכַל מִן הַעֲנָבִים כַּזַּיִת. מִשְׁנָה רִאשׁוֹנָה עַד שֶׁיִּשְׁתֶּה רְבִיעִית יַיִן. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר אֲפִילוּ שָׁרָה פִיתּוֹ בַיַּיִן וְיֵשׁ בָּהּ כְּדֵי לְצָרַף כַּזַּיִת חַייָב.

Traduction

Trois objets essentiels sont interdits au Nazir: l’impureté, la taille des cheveux, et la consommation de ce qui provient de la vigne. Tout ce qui provient d’elle (p. ex. la peau, les pépins, les grains secs) sera joint pour constituer le minimum réglementaire, et l’on n’est coupable d’infraction à l’abstinence qu’en ayant mangé des raisins en quantité égale à une olive. Un ancien enseignement fixait comme mesure d’avoir bu au moins un quart de loug de vin. R. aqiba dit: si ayant trempé le pain dans du vin, il en est entré de quoi constituer l’équivalent d’une olive (et on l’a mangé), on est coupable.

Pnei Moshe non traduit

מתני' שלשה מינין חסורין בנזיר. וכל היוצא מן הגפן. כגון ענבים לחים ויבשים חרצנים וזגים מצטרפין לכזית ללקות עליהן:

ואינו חייב עד שיאכל מן הענבים כזית. והוא הדין לשיעור שתיה בכזית דכיון דכתיב וענבים לחים ויבשים לא יאכל גמרינן מינה מה אכילה בכזית אף שתיה בכזית:

משנה ראשונה. אבל משנה ראשונה איפכא שמעינן לה דגמרינן אכילה משתיה ושיעור שתיה בנזיר רביעית דגמרינן שכר שכר ממקדש ומה שיעור שתיה אסור ברביעית אף שיעור איסור אכילה ברביעית:

אפילו שרה פתו ביין ויש בה כדי לצרף כזית חייב. דס''ל לר''ע שיעור איסורי נזיר בין באכילה בין בשתיה בכזית והיתר מצטרף לאיסור להשלים לכשיעור ואין הלכה כר''ע:

מצטרפין. לכזית הואיל ושם אחד הן:

הלכה: הָיוּ מְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ כול'. כֵּינִי מַתְנִיתָא. מִי שֶׁנִּתְקַיימוּ דְּבָרִים. לָשׁוֹן הָפוּךְ הוּא. דְּלָא קָֽבְרָה בְּרָהּ.

Traduction

Voici comment il faut rectifier l’assertion de la Mishna (158)Comp. Ci-dessus, 2, 2. (disant que, ''selon l’école de Hillel, ces hommes ne seront pas Nazir, sauf celui dont les paroles ne sont pas confirmées''): sauf celui dont les paroles sont confirmées, à l’opposé du langage exprimé, comme il arrivera à une femme de dire: S’il n’en est pas ainsi, qu’elle n’enterre pas son fils, au lieu de vouloir dire: qu’elle l’enterre.

Pnei Moshe non traduit

גמ' כיני מתניתא. כן צריך לפרש המתני' דמי שנתקיימו דבריו קאמרי ב''ה הוי נזיר ולשון הפוך הוא דקתני כאשה האומר' אם כך הוא לא תקבור בנה ואינה רוצה לומר תקבור ואומרת לשון הפוך והיינו טעמא דב''ה אמרי הכא נמי הכי מפני שאין הנזירות מדרך המוסר ואין ראוי לקפוץ ולהזיר את עצמו:

תַּנֵּי. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רִבִּי טַרְפוֹן. אֵין אֶחָד מֵהֶן נָזִיר. שֶׁאֵין נְזִירוּת אֶלָּא עַל הַתְרָייָה. הָדָא הִיא דְרִבִּי יוּדָה אָמַר. סְפֵק נְזִירוּת מוּתָּר.

Traduction

On a enseigné que R. Juda dit au nom de R. Tarfon: ''Aucun d’eux ne sera Nazir'', car le Naziréat n’est applicable qu’après avoir été dûment avisé (en connaissance exacte de la cause du vœu). Voilà pourquoi R. Juda a dit (159)Ibid., 8.: le Naziréat douteux est libéré de fait (annulé).

Pnei Moshe non traduit

שאין נזירות אלא על התרייה. כלומר שיודע לו בודאי מפני מה הוא נזר וכמו על דרך התראה שצריכין לידע בבירור להתרות בו:

הדא היא דרבי יודה. דאמר בפ''ב ספק נזירות מותר:

מַה נָן קַייָמִין. אִם בְּשֶׁזֶּה אוֹמֵר. רְאוּבֵן. וְזֶה אוֹמֵר. שִׁמְעוֹן. מַה נַפְשֵׁךְ. רְאוּבֵן הוּא נָזִיר הוּא. שִׁמְעוֹן הוּא נָזִיר הוּא. אֶלָּא כִּי נָן קַייָמִין. בְּשֶׁזֶּה אוֹמֵר. רְאוּבֵן. וְזֶה אוֹמֵר. שִׁמְעוֹן. הִרְתִּיעַ לַאֲחוֹרָיו אֵינוֹ לֹא רְאוּבֵן וְלֹא שִׁמְעוֹן אֵינוֹ נָזִיר.

Traduction

A quel cas se rapporte l’hypothèse de notre Mishna: ''Si le nouvel arrivant recule spontanément, etc.''? Si l’un dit: ''au cas où c’est Ruben, je me considère comme engagé au Naziréat'', et l’autre dit: ''Si c’est Simon, je me considère comme engagé'', pourquoi alors est-il admis que ''personne ne sera Nazir''? (Ne devrait-on pas vérifier qui c’est, afin que l’autre soit Nazir)? Et n’en résulterait-il pas que l’un des deux serait engagé, car si c’est Ruben, il sera Nazir, et si c’est Simon, il le sera? C’est qu’il s’agit du cas où l’un dit vouloir être Nazir si c’est Ruben, pendant que l’autre s’engage de même si c’est Simon (en raison du double doute, l’engagement est nul); or, si le nouvel arrivant recule spontanément, ce ne sera ni Ruben, ni Simon, et, par suite, nul ne sera Nazir.

Pnei Moshe non traduit

מה אנן קיימין. הא דקתני הרתיע לאחוריו:

אם בשזה אומר. אם ראובן הוא הריני נזיר וזה אמר אם שמעון הוא וקתני אינו נזיר אחד מהן ואמאי ליחזי אח''כ מי הוא ומה נפשך אחד מהן נזיר אם ראובן הוא נזיר הוא זה שאמר אם זה ראובן ואם שמעון הוא השני נזיר דקס''ד דהרתיע לאחוריו בשעה שנדרו קאמר ואח''כ נודע מי הוא:

אלא כן אנן קיימין בזה אומר. אם ראובן הוא וזה אומר אם שמעון הוא והרתיע לאחוריו ואינו לא ראובן ולא שמעון כלו' שלא נודע מי הוא ושמא איש אחר הוא והלכך אין אחד מהן נזיר:

הָדָא הִיא דְרִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. אֵינוֹ מֵבִיא קָרְבָּן עַד שֶׁיִהְיֶה.

Traduction

C’est conforme à l’avis exprimé par R. Simon (160)J., Ibid.: l’offre du sacrifice ne sera obligatoire qu’en présence de la certitude de vitalité du fils venu au monde.

Pnei Moshe non traduit

הדא היא דר''ש. כלומר ר''ש לטעמיה דאמר לעיל בפ''ב גבי הפילה אשתו לעולם אינו מביא קרבן חובה עד שיהיה בן קיימא אבל בנדבה מיהא מייתי כדאיתא התם:

תַּנֵּי. וְכוּלָּן מוֹנִין תִּשְׁעָה נְזִירִיּוֹת. וְהָא אִינּוּן עֶשֶׂר. אֵי אֶפְשַׁר שֶׁלֹּא נִתְקַייְמוּ דִּבְרֵי אֶחָד מֵהֶן. אָמַר רִבִּי יָסָא. דְּבֵית שַׁמַּי הִיא. דְּבֵית שַׁמַּי אוֹמְרִים. הֶקְדֵּשׁ טָעוּת הֶקְדֵּשׁ.

Traduction

On a enseigné: Le total des formules de vœu (énoncées à la vue de l’animal douteux Kewi) s’élève à neuf Naziréats. -Mais n’en compte-t-on pas dix ici (selon le présent texte)? - Il est impossible que les paroles de l’un d’eux au moins ne se réalisent pas (il ne reste donc que neuf). Selon R. Yassa au contraire, il faut expliquer notre Mishna selon l’avis de l’école de Shammaï (que tous seront Nazir, même celui dont les paroles ne sont pas confirmées, soit un total de dix Nazir); c’est ainsi que cette école a dit: Même une consécration douteuse est comptée comme telle.

Pnei Moshe non traduit

וכולן מונין תשעה נזיריות. אסיפא דמתני' קאי ראה את הכוי כו' כלומר ט' נזיריות בין כלן:

והא אינון עשר. כדחשיב במתני' לפי הגי' דהכא:

אי אפשר שלא נתקיימו דברי א' מהן. שהרי זה שאמר ששניכם נזירין לא נתקיימו דבריו דעל איזה שנים מהן הוא מכוין:

רבי יסא. פליג וקאמר דב''ש היא מתני' דקאמר כלן נזירין ואפילו מי שלא נתקיימו דבריו ועשרה הן:

סליק פירקא בס''ד

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source